החלטה בתיק ה"פ 2026-12 - פסקדין

1.         התובעת הודיעה ביום 6/12/12 כי היא הפקידה בגזברות בית המשפט ערובה על סך 150,000 ש"ח והיא מבקשת לבטל את דחיית התובענה.

            יובהר, כי בבקשה המודפסת צוין, כי הערבות הופקדה, אך הוסף בשולי הבקשה בכתב  יד כי הגזברות סרבה לקבל את הערבות הבנקאית עד להחלטת בית משפט, ולכן הערבות תופקד מיד עם מתן ההחלטה.

2.         רקע עובדתי קצר:

ביום 7/9/12 חייבתי את התובעת בהפקדת ערובה על סך 150,000 ש"ח בתוך 40 יום להבטחת הוצאות הנתבעת.

נקבע בהחלטה כי בהעדר הפקדה כאמור, ניתן יהיה לפעול עפ"י תקנה 519 (ב) לתקסד"א.

משלא הופקדה הערובה במועד, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.

בהחלטתי מיום 12/11/12 הוריתי לנתבעת להגיב לבקשה בתוך 10 ימים מקבלתה.

משלא הוגשה תגובה, הגישה התובעת "בקשה למתן החלטה" וציינה, כי לא הוגשה תגובה והערובה לא הופקדה למרות שחלפו כבר 80 יום מאז הורה בית משפט על הפקדת הערובה.

בהחלטתי מיום 27/11/12 נקבע:

"למרות הארכה אשר ניתנה, לא הופקדה הערובה.

בנסיבות אלו, תדחה התובענה על פי הוראות 519 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח".

לאחר מתן החלטתי הוגשה תגובה ובקשה להארכת מועד נוספת של 7 ימים.

בעקבות החלטתי מיום 27/11/12 בדבר דחיית התביעה ומשהופקדה הערובה במזכירות, הוגשה בקשה זו.

3.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול דחיית התובענה וזאת מכוח סמכותי עפ"י תקנה 519 (ב) לתקסד"א.

א)         התובעת אכן איחרה בהפקדת הערובה ולטענתה העיכוב הנוסף (מעבר לארכה שאושרה לה) נבע מפנייתה להוצאת הערבות הבנקאית מהבנק שלה בחו"ל, ולאחר מכן העברת נוסח ערבות בנקאית המקובלת בישראל לבנק והעברת תרגומה, ובסופו של דבר התברר, כי לא ניתן להנפיק ערבות שכזו, עובדה שהצריכה המשך טיפול של עוד מספר ימים.

ב)         הנתבעת טענה, כי "למעט תירוצים סתמיים וכוללניים" הבקשה לא מציגה "סיבה מספקת" לביטול פסק דין וטוענת, כי התובענה נועדה רק לצורך שימוש כמנוף להפעלת לחצי סחיטה על בעלי המניות של הנתבעת.

לחלופין - מבקשת להתנות את ביטול דחיית התביעה בפסיקת הוצאות וכן בהפקדת ערובה מוגדלת בסך 500,000 ש"ח.

ג)          בשים לב לכך שדי ב"סיבה מספקת" לאיחור בהפקדת הערובה, אני סבורה, כי די בהסברה של התובעת על מנת להוביל לביטול דחיית התובענה.